רוברט מפלתורפ, רטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1994 (אוצר: ג'רמנו צ'לאנט, אוצרת בישראל: רונה סלע, קטלוג)
את תערוכתו של מפלתורפ ראוי היה להציג בתל-אביב לפני כעשור, כאשר מפלתורפ היה בשיאו. הצגתה במוזיאון תל-אביב לאמנות בימים אלה חשובה בעיקר מן ההיבט הערכי-היסטורי, בבחינת הגדרת המקום הייחודי ובעל ההשפעה שמפלתורפ תופס ברצף של תולדות האמנות. מפלתורפ, שפעל בניו-יורק החל מראשית שנות השבעים ועד מותו ב-1989, הוא אחד האמנים הבולטים המסמנים את המהפך שחל בהתייחסות לצילום בשנים ההן. באותן שנים הצילום ביסס את מעמדו בשדה האמנות, השפעתו על המדיות השונות גברה והוא נע משולי השיח האמנותי אל מרכזו, במהלך תמורות אלה גיבש הצילום תפיסה חדשה והשתחרר מן האסטרטגיות הפורמליסטיות המסורתיות, ובכך פרץ את בידודו והצטרף לדיון הפוסט-מודרני של האמנות.
אחת מן המטרות שנטלה על עצמה תכנית התערוכות של המחלקה לצילום במוזיאון תל-אביב לאמנות היא להציג תהליכים אלה באמצעות דמויות המפתח שהובילו אותם – אמנים מרכזיים הפועלים משנות השבעים ועד היום (למשל, תערוכת סינדי שרמן שהוצגה בקיץ 1993). וגם מבחינה זו עשוי הביקור בתערוכה להסתבר כבעל ערך מוסף מיוחד. אולם אין בכך למצות את תרומתו של מפלתורפ לתחום הצילום. נושאי הג'נדר והגוף והעיסוק בזהותו ההומוסקסואלית שלהם הקדיש חלק ניכר מעבודתו החל משנות השבעים המוקדמות, שבים ועולים היום לדיון מחודש. ועל כן, התערוכה המציעה עיון חקרני והיסטורי בעבודתו של מפלתורפ מצביעה על השלכותיה על אמנות ימינו ומאירה את התפתחות האמנות האמריקנית בשני העשורים האחרונים.
לטקסט המלא ר' קטלוג התערוכה
רוברט מפלתורפ , כריכת הקטלוג
התצלומים והמסמכים באתר הינם לצרכים מחקריים בלבד. כל שימוש בהם כפוף לחוק זכויות יוצרים ומותנה בקבלת אישור מבעל זכויות היוצרים.
ביוגרפיה + תערוכות, קטלוגים וספרים
)
