ד"ר רונה סלע היא אוצרת וחוקרת של היסטוריה ואמנות חזותית מקומית ומרצה לאמנות. סלע הייתה אוצרת הצילום של מוזיאון תל אביב לאמנות, האוצרת הראשית של מוזיאון העיר חיפה ומזה שנים רבות פועלת כאוצרת עצמאית של תערוכות. במוזיאון תל אביב לאמנות התמקדה סלע בהצגת אמנים בינלאומיים שסימנו את המהפך שחל בצילום משנות השבעים של המאה העשרים ואת העיסוק החברתי והפוליטי בצילום פוסטמודרני, מגמה שלא הוצגה עד אז במוזיאון. בין האמנים שהציגה- לורנה סימפסון, אנדרה סרנו, סינדי שרמן, רוברט מפלתורפ, ווילי דוהרטי, קתרין יאס וסטיבן פיפן. מאז מתמקדת סלע בעיקר בתחומים שהודרו מהכתיבה הרשמית של האמנות המקומית בישראל, במחקר המוביל לתערוכות תמטיות רוחביות הנלוות בקטלוגים, ובפרסומים העוסקים בהקשרים חברתיים, מגדריים ואידיאולוגיים – ביניהם, צלמים ציוניים וצלמים פלסטינים לפני 1948; צילום צבאי ומעקב צילומי לפני 1948; הכפרים הפלסטיניים לפני 1948; צילום והמוסדות הלאומיים האזרחיים הקדם מדינתיים; צלמות בישראל 1970-1920; אמנות ומגדר; ארכיונים חזותיים לאומיים וארכיונים אלטרנטיביים; מנגנוני השליטה בהבניית הידע ומחיקתו; פלסטינים בארכיונים הישראליים; שלל וביזה; יוצרים/גולים גרמנים בישראל, יוצרי קולנוע גולים פלסטינים 1967-1982, אקטיביזם חזותי וערים מעורבות בישראל. היא אצרה תערוכות לאמניות/צלמות רבות, לאמנים פלסטיניים (תערוכות היסטוריות-מחקריות ועכשוויות), לאמנים וצלמים ישראליים - מהעבר וההווה - ואף פרסמה מחקרים רבים - ספרים, קטלוגים ומאמרים בכתבי עת - באנגלית, עברית וערבית. כיום מרצה סלע באוניברסיטת תל-אביב, ולאורך השנים הרצתה גם בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ובמכללת הדסה, בירושלים וכן בכנסים ובימי עיון רבים בארץ וברחבי העולם .
סלע יזמה וניהלה פרויקטים רבים בשטח שימור ומחקר הצילום המקומי. היא ייסדה את חדר עיון לצילום ע"ש זאקס במוזיאון תל-אביב לאמנות לפי סטנדרטים גבוהים ומחמירים של שימור (1997-1996), יזמה והקימה את הספרייה הראשונה המוקדשת לצילום מקומי בבית אבי חי בירושלים (2007-2006) והייתה היוזמת והיו"ר של עמותת המרכז למחקר ושימור של צילום מקומי (2016-2002). העמותה הצילה מכלייה אוספי צילום מקומיים שונים השמורים כיום בארכיון המדינה ונמצאים בתהליכי סריקה - וילי פולנדר (שהכיל גם את ארכיוני הצלמים מירלין וירון), אוסף פאול גרוס (המכיל חלקים מאוסף זולטן קלוגר) ואוסף הצלם אברהם האוזר. בפעילות הצלת האוספים ההיסטוריים המקומיים החלה סלע כבר בעת פועלה כאוצרת הצילום של מוזיאון תל-אביב לאמנות (הצלת אוסף הנגטיבים של הצלם יצחק קלטר)..
בעשרים השנים האחרונות היא חוקרת ומציגה נושאים הקשורים לתולדות הצילום הפלסטיני, תולדות הצילום הציוני והישראלי, אמנות ישראלית ותפקיד המערכות הוויזואליות המוסדיות הקולוניאליות מחד, והאלטרנטיביות מאידך, בכינון תודעה. סלע היא הראשונה שהקדישה לנושאים אלה מחקרים מקיפים. סלע מראה כיצד מתועלים המנגנונים הממסדיים הקולוניאליים הציוניים, החל מראשית המאה העשרים, למטרות לאומיות וכיצד מערכות ממסדיות שולטות ועושות בהם שימוש אידיאולוגי, מודע ומושכל בעיצוב דעת קהל, בכינון תפיסות עולם, בשליטה באחר ועוד. מחקריה מתמקדים בהיסטוריה הוויזואלית של הקונפליקט הלאומי הפלסטיני-ישראלי, בארכיונים באזורי קונפליקט ותחת כיבוש, ביזה ולקיחת שלל, ייצוגים חזותיים של הנכבה, כיבוש, הגירה, גלות והפרה של זכויות אדם.
בשנים האחרונות עוסקים מחקריה של סלע בפרימת הסטרוקטורה של ארכיונים ומנגנונים חזותיים מוסדיים קולוניאליים שמנגנוני השליטה והכח הוטבעו בהם ובהקשרים שונים של תרבות חזותית וזכויות אדם. סלע עוסקת במחקר ובמיפוי שיטתי של ארכיונים פלסטינים שנלקחו שלל ונבזזו בידי מנגנונים צבאיים ומראה כיצד נשלטת כתיבת ההיסטוריה, התרבות והתודעה. ד"ר סלע פרסמה מאמרים, ספרים וקטלוגים רבים בנuשאים אלה ואצרה תערוכות שונות. ספרה האחרון, لمُعاينة الجُمهور - الفلسطينيّون في الأرشيفات العسكريّة الإسرائيليّة (2018) יצא בהוצאות מרכז מדר, רמאללה. הסרט שביימה סלע Looted and Hidden- Palestinian Archives in Israel הינו סרטה הראשון, וגם הראשון המוקדש לנושא. מחקריה האחרונים עוסקים באפשרות להבנות ארכיונים פוסט-קולוניאליים מתוך ארכיונים קולוניאליים. היא גם חוקרת לאחרונה את השינוי שחל באמנות הפלסטינית כחלק מהתפתחות מנגנוני החברה האזרחית המבקשים להחליף את שומרי הסף הישנים הישראלים באמצעות אקטיביזם חזותי.
ליצירת קשר
| | |
| | | |  | | צילום: איליה מלניקוב (2007) | | |  | | צילום: שרון ברקת (2017) | | |
|
ביוגרפיה + תערוכות, קטלוגים וספרים
)
)
